מיגרנה היא מחלה כרונית, בין שלוש המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם, ששכיחותה גבוהה אף יותר מסוכרת ואסטמה. חולים הסובלים ממיגרנה כרונית חווים פגיעה משמעותית בכל תחומי החיים, פגיעה אשר יכולה להביא לירידה בתפקוד השוטף, אובדן ימי עבודה, הוצאות כלכליות רבות והשלכות בריאותיות ונפשיות. מסיבות אלה, מדורגת מיגרנה במקום השני ברשימת המחלות אשר פוגעות באיכות החיים. ההערכות הן שכ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת ממיגרנה, כאשר מיגרנה נפוצה יותר בטווח הגילאים שבין 20-55 ונשים סובלות ממנה יותר בהשוואה לגברים. כפי שיוסבר בהמשך, ניתן לחלק את המיגרנות לשני סוגים: מיגרנה אפיזודית (התקפית) ומיגרנה כרונית.
מיגרנה היא כאב ראש התקפי, בינוני עד קשה, הנמשך שעות רבות, לרוב בין 4 שעות ועד אפילו 3 ימים. הכאב מתאפיין בתחושת פעימות חזקות בראש, לרוב הוא יהיה חד צדדי, והוא אף עלול להיות מלווה בתופעות נוספות כמו בחילות, הקאות, רגישות לאור, לקול, לריח או למגע. תסמינים אלה יכולים אף להתגבר בפעילות פיזית. אצל חלק קטן מהסובלים ממיגרנה מוכרת תופעה בשם אאורה, המקדימה את כאב הראש ונמשכת בין 5 דקות לשעה. האאורה היא למעשה חסר נוירולוגי שיכול להתבטא בהפרעות בראייה (הבזקים ונקודות שחורות בשדה הראייה), כפל ראייה, הפרעה בשווי משקל, סחרחורת ועוד.
כבר במאה ה-11, הרמב"ם פירש את המילה בריאות: בולם רוגזו, ימעיט אוכלו, וירבה תנועתו. אם כך, ניתן לומר כי ההתמודדות עם התקפי המיגרנה מתחילה באורח חיים בריא: שתייה מספקת, אכילת כמויות קטנות לעיתים קרובות, שינה מסודרת, פעילות גופנית סדירה ושימוש בטכניקת הרפייה.
בהתקף מיגרנה יש לטפל באופן מיידי. ככל שמתחילים את הטיפול מוקדם יותר כך יעילות הטיפול והצלחתו גוברת. כאשר תדירות ההתקפים הינה 4 בחודש או יותר, או לחלופין כאשר הטיפול בתחילת ההתקף אינו יעיל - מומלץ להתחיל בטיפול מניעתי. מטרת הטיפול המניעתי היא למנוע לחלוטין, או להפחית באופן משמעותי את תדירות ואת עצמת ההתקפים.
בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה בתחום הטיפול במיגרנה. עד לפני 3 שנים, הטיפולים המניעתיים היו כדורים אותם צריך היה ליטול כל יום. טיפולים אלה לא פותחו באופן ייעודי לטיפול במיגרנה, אלא תרופות נוגדות דיכאון, נוגדות אפילפסיה ונוגדות לחץ דם.
משנת 2018 נכנסו לשימוש תרופות מניעתיות שפותחו באופן ייעודי למיגרנה. מדובר בתרופות ביולוגיות, נוגדנים חד שבטיים לחלבון הנקרא CGRP או לקולטן שלו, הניתנות בזריקה תת עורית. חלבון זה נמצא בעל תפקיד בהעברת אותות הכאב בתהליך המיגרנה.
החידוש האחרון בתחום התרחש ממש לאחרונה, כאשר פותחו גם כדורים החוסמים את הקולטן לאותו חלבון CGRP.
מיגרנה כרונית נבדלת ממיגרנה התקפית בתדירות ההתקפים: כאשר כאבי הראש מופיעים למעלה מ-15 ימים בחודש ו-8 ימים מתוכם עם מאפיינים של מיגרנה, זו כבר מיגרנה כרונית.
מיגרנה כרונית מופיעה ב-1-2% מהאוכלוסייה ובכ-8% מהסובלים ממיגרנה התקפית. האבחנה של מיגרנה כרונית תינתן על ידי נוירולוג.
מיגרנה התקפית יכולה להתפתח לשלב של מיגרנה כרונית (כ-3% מהסובלים ממיגרנה התקפית יפתחו מיגרנה כרונית במשך תקופה של שנה). מיגרנה כרונית יכולה גם לחזור להיות מיגרנה התקפית, וזאת עם טיפול מתאים ובתוך תקופה של כשנתיים. הסיבה להופעת מיגרנה כרונית היא קרוב לוודאי ירידת סף הגירוי להתחלת ההתקפים. נטייה גנטית למיגרנה בשילוב גורמים מעוררים נוספים להתקפי מיגרנה וכאבי ראש, מורידים את סף הגירוי ומסייעים להתפתחות מיגרנה כרונית.
גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מיגרנה כרונית כוללים צריכת יתר של משככי כאבים לסוגיהם השונים (medication overuse), טיפול לא יעיל להפסקת ההתקפים, השמנת יתר, דיכאון, מתח ולחץ.
טיפול מניעתי יעיל ומהיר במיגרנה כרונית, הניתן כבר שנים רבות, הינו טיפול באמצעות הזרקת רעלן בוטולינום A. הזריקות ניתנות על ידי נוירולוג במספר אזורים בראש ובכתפיים, אחת ל-12 שבועות. מחקרים רבים הראו שיעילות הטיפול נשארת לאורך שנים רבות ואף עולה עם הזמן תוך כדי ירידה בשכיחות שיעור תופעות הלוואי.
בנוסף, נוגדי חלבון ה-CGRP שהוזכרו קודם, יכולים להינתן גם הם כטיפול מניעתי למיגרנה כרונית.
חשוב לציין כי הטיפול המניעתי בכדורים אינו יעיל אם המטופל ממשיך ליטול תרופות משככות כאבים בתדירות של מעל 8 ימים בחודש.
לקבלת מידע נוסף על המחלה יש לפנות לרופא המטפל.
שירות לציבור. מוגש על ידי חברת AbbVie.
IL-NON-2150016 / June 2021
