לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) היא מחלה סרטנית של מח העצם, המקום בו נוצרים תאי הדם. מדובר במחלה בה מחצית החולים מאובחנים בגיל 70. בעוד שבעבר אפשרויות הטיפול לאוכלוסיה המבוגרת היו מוגבלות, ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות שינו את פני הטיפול. ביקשנו מד"ר אבי פריש, המטולוג בכיר, להפריך 8 מיתוסים נפוצים על לוקמיה מיאלואידית חריפה (Acute Myeloid Leukemia - AML).

1. "כל חולי ה-AML חייבים לקבל כימותרפיה אינטנסיבית"
לא נכון. כימותרפיה תהיה חלק מהטיפול, אך לא בהכרח במינונים גבוהים הגורמים לתופעות הלוואי המוכרות. קיימים כיום טיפולים בעוצמה מופחתת המיועדים לחולים מבוגרים או לכאלו עם מחלות רקע. הבחירה בטיפול מותאמת אישית לפי גיל, גנטיקה ומצב רפואי. למעשה, כחצי מהמטופלים אינם מתאימים לטיפול כימותרפי אינטנסיבי.

2. "אין אפשרויות טיפול למי שלא מתאים לכימותרפיה חזקה"
לא נכון. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים ממוקדי מטרה המאפשרים הפוגה גם ללא כימותרפיה אינטנסיבית. דוגמאות בולטות הן:

• מעכבי BCL-2: תרופות המעכבות חלבון המונע מתאי הלוקמיה לעבור מוות עצמי. כשמעכבים אותו, התא הסרטני מסוגל "להתאבד". הטיפול במעכבים אלה בשילוב עם כימותרפיה בעוצמה מופחתת משיג תוצאות טובות גם במבוגרים. מטופלים צעירים הם מטבעם מועמדים טובים יותר לכימותרפיה אינטנסיבית, אך מחקרים מראים שגם אצלם, טיפולים ממוקדי מטרה עם כימותרפיה בעוצמה מופחתת השיגו תוצאות טובות. לכן, בשנים האחרונות, ישנה נטייה להציע טיפולים בעוצמה מופחתת גם לאנשים צעירים יותר.
• מעכב IDH-1 : מעכבים את החלבון וניתנים בשילוב עם טיפול כימותרפי בעוצמה מופחתת. מדובר בטיפול יעיל המתאים לכ-10% מהחולים.
  

3. "טיפול בלוקמיה מיאלואידית חריפה מחייב אשפוז ממושך בבית החולים"
לא בהכרח. בעוד שטיפול אינטנסיבי דורש אשפוז בשל סיכון לזיהומים, טיפולים בעוצמה מופחתת כרוכים בסיכון נמוך יחסית לזיהומים. הטיפולים יכולים להינתן במסגרת אמבולטורית של טיפול יום במכונים ההמטולוגיים שבבתי החולים. הדבר מאפשר, בעיקר בשלבים מאוחרים יותר של הטיפול, להגיע לבית החולים רק לימים בודדים בחודש לצורך עירוי או זריקה, מה שמאפשר שמירה על שגרת חיים.

4. "הטיפול משפיע אך ורק על המטופל עצמו"
לא נכון. הסביבה הקרובה והמלווים (Caregivers) הם חלק קריטי מהצלחת הטיפול. הם עוזרים בהכנת סביבת המגורים לכזו המתאימה לחולים מדוכאי חיסון, מאפשרים זיהוי מוקדם של זיהומים, תומכים בליווי החולה לבדיקות ובהתמודדות עם תופעות לוואי. כאשר הטיפול עובר לבית, האחריות של הסביבה על המעקב וההדרכה הופכת לקריטית.

5. "חיסונים מסוכנים לחולי AML"
לא נכון. חולי לוקמיה הם מדוכאי חיסון ונמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים. ההמלצה היא שגם המטופל וגם סביבתו הקרובה יתחסנו נגד שפעת כבר בשלב האבחון. בשלבים מתקדמים, מומלצים לעיתים גם חיסונים נוספים, כמו נגד דלקת ריאות, כדי למנוע סיבוכים.

6. "המחלה משבשת לחלוטין את אורח החיים"
לא בהכרח. השאיפה הטיפולית כיום היא לא רק הארכת חיים אלא גם איכות חיים ותפקוד מלא. למרות שיש להפחית שהייה במקומות הומי אדם כדי למנוע זיהומים, מטופלים שהשיגו נסיגה (רמיסיה) יכולים לחזור לטייל, לטוס ולנהל שגרה ברוכה.

7. "אשכולית ומזונות מסוימים עלולים להזיק לטיפול"
נכון. אבל חשוב לחדד:

• אנו ממליצים לחולים מדוכאי חיסון בכלל ולחולי לוקמיה חריפה בפרט להימנע משמרים חיים (למשל, בירה) וממאכלים עם עובשים.
• בחולים המטופלים במעכבי BCL-2 יש מניעה נוספת מסוגים מסוימים של פירות הדר - אשכולית, פומלה/פומלית, חושחש וקרמבולה. פירות אלה גורמים לעלייה חדה בריכוז של מעכבי BCL-2 בדם (מאכלים אלה פוגעים בפירוק התרופה בכבד), דבר העלול להוביל לתופעות לוואי של התרופה.

כמו כן חשוב לדעת שבתחילת כל טיפול יש להקפיד על שתיית מים מרובה.

8. "תוספי תזונה טבעיים עוזרים לחיזוק הגוף"
לא בהכרח. לתוספים "טבעיים" עלולות להיות אינטראקציות (השפעות) שליליות עם הטיפול התרופתי. לעיתים, הניסיון לחזק את מערכת החיסון עלול להזיק או להשפיע לרעה על תאי הלוקמיה עצמם. אין ליטול תוספים ללא התייעצות מפורשת עם הרופא המטפל.

סיכום ומידע נוסף
ההבנה הרפואית של לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) התקדמה משמעותית, כמו גם גיוון באפשרויות הטיפול. כיום, הטיפול שואף להיות מותאם אישית למאפיינים הביולוגיים של המחלה ושל המטופל.