פרקינסון היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית של המוח, שתסמיניה מתקדמים עם הזמן. היא מאופיינת בפגיעה בתאים מייצרי דופמין - מוליך עצבי החיוני לגוף לביצוע תנועות באופן תקין וחלק. 

בשל המחסור בדופמין מתפתחים מגוון תסמינים שמגבילים את התפקוד ופוגעים באיכות החיים. תסמינים מוטוריים עשויים לכלול במקרים רבים רעד וכן איטיות בתנועה ,קושי בדיבור, נוקשות שרירים, עוויתות לא רצוניות של שרירי הגפיים (דיסטוניה), קושי בביצוע תנועות עדינות כמו קושי בכתיבה ובהקלדה ובשלבים מתקדמים של המחלה - חוסר יציבות, הפרעות הליכה ונפילות. ישנם גם תסמינים שאינם קשורים לתנועה ובהם פגיעה בזיכרון ובריכוז, הפרעות במצב הרוח, הפרעות במערכת האוטונומית של הגוף שמובילות לתנודות בלחץ הדם, הפרעות במתן שתן ועצירות. החולים סובלים גם מכאבים והפרעות שינה. 

מדברים ובועטים מתוך שינה 

״כמה מהתסמינים שאינם מוטוריים, כגון דיכאון וחרדה, עצירות והפרעות שינה עשויים להופיע שנים לפני התסמינים המוטוריים ולפני אבחון המחלה. עבור לא מעט מטופלים הם עלולים להיות התסמינים העיקריים״, אומרת הנוירולוגית ד״ר מהא חוראני, מנהלת המרפאה להפרעות בתנועה בבית חולים כרמל.

הפרעות שינה יכולות להיות בין התסמינים המטרידים ביותר עבור מטופלים ובני משפחתם. ״הפרעות שינה יכולות להתחיל אפילו 20-15 שנים לפני הופעת התסמינים המוטוריים״, מסבירה ד״ר חוראני. ״המחלה משפיעה על השינה באופנים רבים: החולים מרבים להתעורר בלילה ומתקשים לשוב לישון, הם סובלים מנוקשות שרירים בלילה ומכאבים. מעבר לכך, קיימת פגיעה בשינה שהיא ייחודית למחלה – החולים בפרקינסון עלולים לאבד את השיתוק שאמור ללוות את שנת החלום וכתוצאה מכך הם יכולים לזוז, לבעוט ואפילו ליפול מהמיטה מתוך שינה״. 

כשהכדורים כבר לא מספיקים 

הטיפול התרופתי המרכזי בפרקינסון הוא מתן נגזרת דופמין (L-DOPA) שהינה תרופה ההופכת במוח לדופמין. הטיפול התרופתי מסייע להפחית תסמינים שנובעים ממחסור בדופמין, אך הוא אינו מרפא את המחלה עצמה.

״כשהמחלה ממשיכה להתקדם ובחלוף שנים של טיפול תרופתי, התגובה לטיפול כבר לא תהיה חזקה כפי שהייתה בתחילה. זמני ההשפעה של התרופה מתקצרים ויש צורך להעלות את מינון התרופות – גם את מספר הפעמים שיש ליטול אותן במהלך היום וגם את הכמות שיש ליטול במנה בודדת״, מפרטת ד״ר חוראני. ״בנוסף, בשלב זה התגובה לתרופה יכולה להיות לפעמים בלתי צפויה - במקום שהכדור ישפיע תוך חצי שעה ויאפשר תפקוד, הוא עלול פתאום להשפיע רק בחלוף זמן רב - או בכלל לא. מנגד, הכדור עלול גם להשפיע יתר על המידה ולהוביל לתנועות בלתי רצוניות (דיסקינזיות) שפוגעות בפעילויות בסיסיות כמו אכילה ועלולות לגרום לתאונות ולנפילות. כל זה פוגע ביכולת של החולים להיות ספונטניים, משבש פעילות יומיומית, מגביל מטופלים לביתם ומעלה את תלותם במטפלים. כתוצאה, המטופל עלול לפתח תסכול, דכאון וחרדה ובהתאם גם יחסיו עם משפחתו הופכים למתוחים ומורכבים יותר״. 

כבר לא צריך ניתוח 

כאשר התאמות בטיפול התרופתי בכדורים כבר לא מספקות, קיימות משאבות שמחליפות את הכדורים. המשאבות מזליפות לגוף ברציפות נגזרות דופמין, מה שמאפשר הפחתה בתנודתיות של עוצמת התסמינים והורדה של תנועות לא רצוניות. עד לאחרונה המשאבה הזליפה את הטיפול למעי דרך צינור שהוחדר בפעולה רפואית תחת טשטוש לדופן הבטן. כיום, זמינה גם משאבה שפועלת באופן תת עורי, ללא צורך בהליך פולשני.

״המשאבה מזליפה לבודופה באמצעות צינורית מפלסטיק מתחת לעור 24 שעות ביממה - גם בזמן השינה - באופן ששואף לדמות את המצב הפיזיולוגי התקין״, מסבירה ד״ר חוראני. ״כך מתאפשרת שליטה בתסמינים ביום ובלילה. אנחנו רואים שיפור בנוקשות בלילה, ברצף השינה, ביכולת להתהפך וביכולת לקום מהמיטה לשירותים באמצע הלילה ופשוט לחזור לישון. בעקבות השיפור המוטורי והשיפור באיכות השינה רואים אצל המטופלים גם שיפור מבחינה נפשית ושיפור באינטראקציה המשפחתית, שכן גם בני המשפחה ישנים טוב יותר״.

חלופה טיפולית נוספת היא משאבה שמזליפה חומר שהוא אגוניסט לדופמין. המשאבה מחוברת בצינורית למחט קטנה שמוחדרת אל מתחת לעור ודרכה מוזלף החומר לגוף. 

טיפול נוסף שעשוי להתאים לחלק מהחולים הוא גרייה מוחית עמוקה (DBS) באמצעות קוצב מוחי. הקוצב לא מחליף את הטיפול התרופתי, אך יכול לסייע להפחית את כמות התרופות ויעיל במיוחד לטיפול ברעד. הקוצב מותקן בניתוח מוח - ניתוח שלא מקובל לבצע במטופלים מבוגרים, או במטופלים עם פגיעה קוגניטיבית ניכרת.

״לצד הטיפול התרופתי״, מדגישה ד״ר חוראני, ״חשובים גם טיפולים פרא-רפואיים כמו פיזיותרפיה ופעילות גופנית קבועה, ריפוי בעיסוק ותמיכה נפשית״.

״חיוני שמטופלים ובני משפחתם יידעו שקיימים היום טיפולים מתקדמים למצבים שבהם יעילות הטיפול בכדורים נחלשת. חשוב להיות במעקב קבוע של רופא מומחה המטפל במחלת פרקינסון במחלקה להפרעות תנועה. במקרה של תנועות לא רצוניות, או תנודות בתסמינים לאורך היממה, כדאי לשקול עם הנוירולוג/ית טיפול מתקדם לפרקינסון״, מסכמת ד״ר חוראני.