"קיבלתי את בריאן שלי בחזרה"

רות ובריאן חולקים את הסיפור האישי שלהם - כיצד המעבר לטיפול מתקדם שינה לחלוטין את איכות החיים שלהם ושל כל המשפחה. עדות אמתית על החזרה לשגרה, לעצמאות ועל שמחת החיים.

בריאן חלם על עלייה לארץ. הוא רצה להיות קרוב לילדיו הנשואים ולראות את נכדיו הקטנים גדלים. אבל מחלת הפרקינסון העיבה על החלום וכשבריאן היה מגיע לבקר את הנכדים, "הוא היה יושב בכיסא ופשוט נרדם" רות מספרת. הנכדים הקטנים מאוד רצו לשחק, בריאן ניסה להצטרף אליהם אבל נאלץ לוותר בשל הקושי.
בריאן היה מטופל בכדורים וכל שלוש שעות הוא נאלץ לקחת כדור. "הרגשנו שכל היום סבב סביב הכדורים, הוא לא יכול היה לאכול שעה לפני הכדור ולא יכול היה לאכול עד שעה אחרי, זה היה מתסכל" כך רות מספרת.
הדברים הפשוטים בחיים נעלמו. פעם בריאן היה מכין לרות קפה בכל בוקר, אבל זה נפסק. החיים נשלטו לגמרי על-ידי לוח הזמנים של המחלה.

"החזרנו לעצמנו סוג של שגרה"
כשהרופאה דיברה על המשאבה התת-עורית, רות חשבה שאולי זה יכול להתאים לבריאן בגלל התנודות בתסמינים לאורך היום והתלות בלוח הזמנים של הטיפול בכדורים. הטיפול החדש נראה כמו אופציה שונה לחלוטין שגם לא מצריכה ניתוח פולשני.
מהיום הראשון של הטיפול במשאבה, "בריאן הרגיש בהבדל". רות לא סתם אומרת - זו האמת, כי גם היא הרגישה את השינוי. המילים הראשונות שלהם היו "מן השמיים" ו"תודה לאל".

תקווה חדשה - היכולת "ליהנות שוב מהדברים הקטנים והגדולים של החיים"
עכשיו כשבריאן מגיע לבקר את הנכדים, "הקטנים לוקחים אותו ביד לגינה. הנכד בן השנתיים וחצי מביא כדור, והם משחקים כדורגל יחד - בריאן בועט בכדור!" רות מספרת שכזה דבר בריאן לא יכול היה לעשות לפני הטיפול החדש.
בריאן חזר להיפגש עם חברים לקפה, לצאת להתעמל ואפילו להכין לרות את כוס הקפה שלה בכל בוקר. הוא יושב מבלי לרעוד ויותר מהכל הוא חזר להיות שמח. איכות החיים שלו השתפרה והם שוב חזרו ליהנות מהדברים הקטנים והגדולים של החיים.

הסיפור שלהם מלמד שטיפול רציף בפרקינסון יכול לשפר את התפקוד הגופני ואת איכות החיים של היום יום בדיוק כמו שקרה לרות ובריאן.

המידע המובא אינו מהווה המלצת רופא, חוות דעת מקצועית או תחליף למי מהם.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

המידע מוגש כשירות לציבור מטעם חברת AbbVie.