IL-RNQR-240082 JAN2025
דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה כרונית שמשפיעה על הגוף בדרכים מגוונות שחלקן יכולות להיות מזוהות עם מצבים רפואיים אחרים. לכן, אין זה פלא שעם השנים נקשרו בשמה מיתוסים רבים. שוחחנו עם פרופ' מרב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ויו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, כדי להבין אחת ולתמיד מה נכון, מה לא נכון, ואיך אפשר לחיות טוב יותר לצד המחלה.
1. דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה של מבוגרים
לא נכון. RA יכולה להופיע בכל גיל.
הגיל הממוצע בעולם להתפרצות דלקת מפרקים שגרונית הוא 44, והיא יכולה להתפרץ בכל גיל - מהילדות, דרך הבגרות הצעירה ועד לגיל העמידה. עם זאת, לדלקת מפרקים אצל אדם מבוגר יהיו בדרך כלל מאפיינים שונים בהשוואה ל-RA אצל ילדים.
2. דלקת מפרקים שגרונית נגרמת בשל עומס יתר על המפרקים
לא נכון. RA היא מחלה אוטואימונית שאינה נגרמת משחיקה או מעומס.
אין הוכחה שהתפרצות של RA קשורה לעומס יתר על המפרקים. הגורמים למחלה הם ככל הנראה רקע גנטי בשילוב טריגרים סביבתיים שמשפעלים את מערכת החיסון, כמו למשל זיהומים או חיסונים. גם עומס נפשי יכול להחמיר את המצב, אבל לרוב הוא לא יהווה גורם מרכזי להתפתחות הדלקת. גורמים ידועים נוספים שמעלים את הסיכון להתפרצות המחלה הם עישון, עודף משקל ושינויים הורמונליים.
3. לא ניתן לשלוט במחלה וצריך ללמוד לחיות עם התסמינים
לא מדויק. RA היא אמנם מחלה כרונית, אבל ניתן לנהל אותה, להגיע להטבה משמעותית ולמנוע היווצרות של נזקים בלתי הפיכים למפרקים.
אף ש-RA היא מחלה כרונית, ברוב המקרים אפשר בהחלט להגיע להטבה ניכרת ולהפוגות ארוכות, תוך צמצום נזק מצטבר למפרקים. פשוט צריך למצוא את הטיפול המתאים ואחרי שמוצאים אותו – להישאר במעקב. כי גם אם מרגישים טוב, יתכנו מצבים כמו דלקת סמויה או תופעות לוואי שונות. חשוב גם לזכור שאם טיפול תרופתי מסויים לא מצליח, קיימות היום הרבה חלופות, כך שכמעט לכל מטופל ניתן להתאים טיפול שישמור על הדלקת בשליטה. דלקת פעילה שעמידה לכל הטיפולים היא דבר נדיר - אחוז האנשים שלא מגיבים לאף מנגנון תרופתי עומד על 2.7% בלבד.
4. לא כדאי להתחיל את הטיפול מוקדם מדי
ההיפך הוא הנכון. טיפול מוקדם יכול למנוע נזקים בלתי הפיכים ואפילו לעצור את התפתחות המחלה.
ברגע שהאבחנה הרפואית מבוססת לא כדאי להימנע מטיפול. הצטברות הנזק למפרק מתרחשת בשנים הראשונות של המחלה ולכן טיפול מוקדם יכול למנוע נזק בלתי הפיך ופגיעה בתפקוד. בנוסף, קל יותר להשתלט על RA כאשר היא נמצאת בראשיתה ובשלבים המוקדמים קיים סיכוי גבוה יותר להשיג תגובה טובה לטיפול. מחלה פעילה עלולה גם לגרום לכאב, לצמצום הפעילות החברתית והמקצועית ולנזקים שהם מעבר לנזק הפיזי למפרק עצמו. בהחלט עדיף לקבל טיפול, לשים את המחלה בצד ולהמשיך בשגרת החיים.
5. דלקת מפרקים שגרונית פוגעת רק במפרקים
לא נכון. המחלה יכולה להשפיע גם על איברים נוספים כגון עיניים, כלי דם וריאות.
RA היא מחלה רב-מערכתית. אף שהמפרקים הם האיבר שנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר, אצל כרבע מהחולים בדלקת מפרקים שגרונית יכולה להיות גם מחלה דלקתית של הריאות, אשר מוחמרת מאוד בקרב מעשנים. חולי RA נמצאים בסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם ובעלי נטייה מוגברת להתקפי לב ולטרשת העורקים. עם זאת, כאשר המחלה מאוזנת - הסיכון פוחת. אם מתפתחת מחלה רב-מערכתית, הראומטולוג יתכלל את הטיפול בכל המערכות.
6. טיפולים ביולוגיים הם מסוכנים
לא נכון. טיפולים ביולוגיים נחשבים ליעילים.
טיפול ביולוגי ניתן תחת מעקב קבוע של ראומטולוג כאשר טיפולים קודמים לא מביאים לתוצאות מספקות. משנות ה-90 קיים מעקב מדוקדק אחר טיפולים ביולוגיים והם נחשבים ליעילים ובטוחים לשימוש. הטיפולים מותאמים אישית לכל חולה, כשהמטרה היא להגיע למצב שבו אין פעילות דלקתית והמטופל מרגיש טוב. מלבד השפעתן על המפרקים, תרופות ביולוגיות יכולות לעזור למתן ביטויים חוץ-מפרקיים של RA ולעצור תהליך דלקתי בריאות. בנוסף, כשמצליחים לאזן את המחלה הדלקתית, פוחת גם הסיכון לתחלואה בלב ובכלי הדם. למעשה, רוב המטופלים מרגישים הרבה יותר טוב עם הטיפול מאשר בלעדיו.
7. פעילות גופנית מחמירה את מצב הדלקת
לא נכון. פעילות גופנית מותאמת עוזרת לשמור על טווח תנועה, כוח וגמישות.
ספורט מחזק את היציבה והשרירים ומשפר את תפקוד המפרקים, כך שאם השריר שמסביב למפרק מתחזק, התפקוד יהיה טוב יותר. בעבר, חולים בדלקת מפרקים שגרונית הונחו לנוח ולא לזוז, ואף היו מקבעים את המפרקים שלהם באמצעות סדים. כיום הגישה הרווחת היא שבזמן שהדלקת פעילה, מומלץ לבצע פעילות גופנית עדינה עם תרגילי חיזוק כדי לשמור על טווחי התנועה, וברגע שהדלקת נרגעת, אפשר וחשוב להפעיל את הגוף בצורה אינטנסיבית יותר (ההמלצה היא 150 דקות פעילות גופנית בשבוע).
8. שינויים במזג האוויר יכולים להחמיר את הדלקת
לא מדויק. מזג האוויר לא מחמיר או משפר דלקות במפרקים
לפעמים יתכנו כאבים בקור והטבה בחימום, אבל הם לא נובעים מהתהליך הדלקתי עצמו, אלא ככל הנראה מפעילות קולטנים של כאב או משיפור בזרימת הדם לאזור, ולכן הטיפול בדלקת לא מתבצע באמצעות חימום או קירור של האיזור.