לא רק טיפולים פולשניים

דרכים חדשניות לטיפול בפרקינסון משנות בהדרגה את חיי המטופלים. הנוירולוג ד״ר סמיון קורנבלום מסביר שאמנם אי אפשר עדיין לעצור את התקדמות המחלה, אולם ניתן להשיג שליטה בתסמיניה - 24 שעות ביממה.

לפי הערכות, בישראל חיים כ-35 אלף מתמודדים עם פרקינסון והמאמץ המדעי לפתח פתרונות שישפרו את חייהם נמצא בעיצומו. אף שמדובר בתהליך ארוך, גילויים ופיתוחים חדשים משנים עם הזמן את אופן ההתמודדות עם המחלה.

ההתמודדות עם מחלת הפרקינסון אינה פשוטה כלל. זוהי מחלה כרונית ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, שנגרמת כתוצאה מפגיעה במנגנון ייצור המוליך העצבי, דופמין. רוב הלוקים במחלה הם מעל גיל 60, אך היא יכולה להופיע גם בקרב צעירים יותר. כמו כן, בקרב כמה מהחולים קיים מרכיב גנטי. במקרים כאלה, מי שאחד מהוריו חלה בפרקינסון נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה בעצמו.

פרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית - תסמיניה הולכים ומתקדמים עם הזמן. יש תסמינים שיכולים לקבל ביטוי אפילו לפני אבחון המחלה, ובהם עצירות, ירידה בחוש הריח, ירידה במצב הרוח והפרעות שינה. לרוב, האבחון יתבצע עם הופעת התסמינים המוטוריים, הכוללים על פי רוב איטיות תנועה, רעד, נוקשות שרירים וחוסר יציבות. בשלב מתקדם, המחלה עלולה להתבטא גם בתכיפות במתן שתן, בפגיעה בדיבור ובבליעה ובירידה קוגניטיבית. 

״נכון לעכשיו, אין תרופה שמאפשרת החלמה מפרקינסון וגם אין טיפול שמסוגל לעכב את התקדמות המחלה״, מציין ד"ר סמיון קורנבלום, מהמחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי העמק בעפולה. ״אבל ישנם כיום טיפולים יעילים, שמאפשרים למתן את תסמיני המחלה, גם בשלבים המתקדמים שלה. אלה כוללים בין היתר טיפולים בבליעה וטיפולים מתקדמים לשלבים מאוחרים יותר של המחלה״.

• טיפולים באל-דופה (L-DOPA). לבודופה הוא חומר המדמה דופמין והינו הטיפול התרופתי בעל ההשפעה הרבה ביותר על תסמיני מחלת פרקינסון.
• תרופות המבוססות על אגוניסט של דופמין. תרופות אלו נקשרות ישירות לקולטן של דופמין על פני תאי העצב במוח ובכך מפעילות אותו בצורה הדומה לדופמין. תופעות לוואי אפשריות הינן בין השאר נטייה לישנוניות, צניחה בלחץ הדם ושינויים בהתנהגות, תופעות המחייבות ניטור צמוד.
• מעכבי MAO-B. טיפולים הפועלים על אנזים שמפרק את הדופמין ובכך מסייעים להעלות את ריכוז הדופמין במוח. התרופות הללו ניתנות בשלבים ההתחלתיים של המחלה, או כתוספת לטיפול אחר.
• זמינות גם תרופות נוספות המסייעות להקל על תסמיני המחלה המוטוריים והלא מוטוריים.

כשמחלת פרקינסון מתקדמת, מתהווה לעיתים קרובות הפרעה בספיגת טיפול בבליעה, בשל האטה בתנועתיות הקיבה, כך שהטבליות הנבלעות אינן מגיעות ליעדן - המעי הדק המקורב. בשל כך עלול החולה לחוות השפעה מופחתת של הטיפול. בשלב זה יוצעו למתמודד טיפולים מתקדמים.

• הזלפה רציפה של ג'ל לבודופה באמצעות משאבה - בכדי ליצור 'מעקף' לקיבה. ניתן לטפל בלבודופה בתווך נוזלי (ג'לי), המוזלף דרך צינור דק מדופן הבטן למעי הדק באופן רציף ומתמשך, בסיוע משאבה. מתן בדרך זו מאפשר לספק למוח לבודופה בריכוז יציב, המחקה את דפוס הפעילות התקין של דופמין במוח. ההזלפה הרציפה מפחיתה לרוב באופן משמעותי את התנודות המוטוריות.
• הזרקה של אגוניסט לדופמין או הזלפה תת עורית רציפה שלו בסיוע משאבה.
• פתרון ניתוחי, במסגרתו מוחדרת אלקטרודה למוח אשר פועלת על מרכזי המוח האחראיים על האטת התנועה. האלקטרודה מועברת מתחת לעור דרך הצוואר אל החזה, שם מושתל מתחת לעור הקוצב. ״באופן תקין״, מסביר ד"ר קורנבלום, ״מרכזי המוח שפועלים על האצת התנועה מסונכרנים עם אלו המשפיעים על האטת התנועה. ואולם בפרקינסון, מרכזי המוח המאטים את התנועה הופכים להיות פעילים יותר. הגירוי של הקוצב החשמלי למעשה ׳משתיק׳ אותם״.
• צריבה באמצעות גלי קול ממוקדים (גלי אולטרסאונד). במסגרת הטיפול, צורבים אזור במוח שאחראי על התנועה. הטיפול עשוי לספק הטבה מסוימת, בעיקר לתסמינים של רעד.
• כיום, זמין גם הליך פחות פולשני להזלפת L-Dopa, על-ידי שימוש במשאבה תת עורית. בשיטה זו מוחדרת אל מתחת לעור צינורית מאוד דקה שדרכה מוזרמת התרופה ישירות לדם. התרופה מוזרמת לאורך כל שעות היממה, כך שנשמרת רמה אחידה של ריכוז התרופה בדם. דרך מתן זו מונעת את הצורך בהתערבות כירורגית ועוקפת את מערכת העיכול, שיעילות ספיגת התרופה באמצעותה פוחתת עם התקדמות המחלה. ״הטיפול באמצעות משאבה תת עורית זו ניתן בעולם מזה כשנה ומוכיח יעילות גבוהה״, מבהיר ד״ר קורנבלום. ״בישראל, טיפול זה נכנס לאחרונה לסל התרופות ועד כה, בהסתמך על הניסיון שהתחלנו לצבור מצטיירת תמונה חיובית״.

״לצד הטיפולים״, מציין ד״ר קורנבלום, ״מחקרים מראים ששמירה על פעילות גופנית קבועה עשויה לעכב את התפתחות המחלה. לכן, אחת ההמלצות הראשונות במקרה של פרקינסון היא לבצע פעילות גופנית במשך לפחות 5 שעות שבועיות במצטבר. בעיקר מועילה פעילות אירובית, כמו הליכות". טיפול נכון, שמוביל למצב מנטלי ומוטורי יציב, יאפשר למטופלים לבצע פעילות גופנית בתדירות הנדרשת.

המידע במאמר אינו מהווה המלצת רופא.ה, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.

המרואיין לכתבה ד״ר סמיון קורנבלום עבור חברת Abbvie.

שירות לציבור. מוגש על ידי חברת AbbVie

IL-ABBV-240040 | AUG 2024