לאלו שמתמודדים עם פסוריאזיס יש מספיק על הראש. אין סיבה שהם יתמודדו גם עם תפיסות מוטעות, מיתוסים, תרופות סבתא ואמונות לא מבוססות. כדי לשנות את המצב, פנינו לד״ר אתי שגיא, רופאת עור ומין בכירה בבית חולים מאיר בכפר סבא ומנהלת מרפאה מקצועית במחוז שרון שומרון של שירותי בריאות כללית. אז קדימה, בואו נבין ביחד מה נכון ומה סתם מיתוס של פסוריאזיס.

מיתוס 1: אי אפשר להגיע לעור נקי

בעוד שבעבר הטיפולים אכן היו מוגבלים ביעילות וביכולת להביא לעור נקי מתסמינים, הרי שבעשור האחרון יש לעולם הרפואה אפשרויות חדשות  שיכולות להביא ל-90-100 אחוז עור נקי. ממש חל שיפור משמעותי ביעדים הטיפוליים. אבל אפילו כיום, יש מטופלים עם פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית-קשה שלא מודעים לכך שאפשר לתת להם מענה משמעותי. וחבל, כל מה שצריך זה לפנות לרופא עור המטפל בפסוריאזיס ולהתייעץ.

בקיצור, לא נכון.

מיתוס 2: צריך ללמוד לחיות עם הפגיעה באיכות החיים

פסוריאזיס היא מחלה כרונית והמטופל יפגוש אותה לאורך כל חייו. אז המחלה כאן, אבל זה לא אומר שהתסמינים חייבים להישאר. וכשאין תסמינים, הנוכחות של המחלה מתבטאת בעיקר בצורך לשמור על קשר עם הרופא המטפל ולהתעדכן בטיפולים חדשים. בכל מקרה חשוב לציין כי לחולי פסוריאזיס אין הגבלות ואין סיבה לפגיעה באיכות החיים
-- אפשר ללכת לשחות בים, לבוא במגע, להתחתן, לקיים יחסים, להחזיק תינוקות ולקבל חיסונים.

בקיצור, לא נכון.

מיתוס 3: אסור לעשות קעקועים עם פסוריאזיס

סביב כל פעולה שכרוכה בפגיעה בשלימות העור יכולה להיות התפרצות של הפסוריאזיס ולכן כדאי להיות ערים לכך ולהתייעץ עם רופא עור. התפרצות פסוריאזיס במקום של טראומה בעור מכונה ״תופעת קבנר״ והיא קשורה כנראה לתהליך הדלקתי. זה עלול לקרות בצורה מקומית אם עושים קעקוע, או הסרת שיער בלייזר למשל. אבל חשוב לציין שלהרבה מטופלים זה פשוט לא יקרה, ואפילו אם כן - זה זמני ואפשר לטפל בזה.

בקיצור, לרוב לא נכון.

מיתוס 4: עדיף להימנע מטיפולים ביולוגיים

טיפול ביולוגי הוא כלי נהדר ויוצא דופן ביעילות שלו כאשר הוא ניתן לאדם הנכון בהקשר הנכון. במקרה כזה, בכוחו להביא לשינוי משמעותי ועמוק באיכות החיים של המטופל. אמנם, בשונה מטיפולים חיצוניים (טופיקלים), טיפולים בבליעה או בהזרקה משפיעים על מערכת החיסון, אבל בהקשר הנכון הם לא מסוכנים ובעלי פרופיל בטיחות גבוה. הטיפולים הביולוגים מאושרים לשימוש כבר שנים, הם נבדקו קלינית ומאושרים הן על ידי מנהל התרופות האמריקני, ה-FDA, והן על ידי מקבילו האירופאי, ה-EMA. הרופא המטפל שוקל שיקולים כמו גיל המטופל, מצבו החיסוני ותוכניות ילודה, ובהתאם מציע את הטיפול שנכון לו. אגב, יש גם טיפולים ביולוגיים לילדים ולמרות השמועות, הם לא פוגעים בגדילה או ביכולת הלימודית.

בקיצור, לא נכון.

מיתוס 5: פסוריאזיס משפיעה רק על העור

פסוריאזיס פוגעת לא רק בעור. היא עלולה לפגוע גם במפרקים, לגרום לדלקת מפרקים פסוריאטית ולהוביל לנכות. מחקרים חדשים מתייחסים למחלה כחלק מ״סינדרום מטבולי״ שכולל מצבים כמו סוכרת, שומנים בדם והשמנת יתר. פסוריאזיס היא גם מחלה אוטואימונית, שמופיעה לעתים עם מחלות אוטואימוניות כמו קרוהן, או האשימוטו. וכמובן, היא קשורה לדיכאון וסטרס. שהרי המחלה היא נטל ועלולה לגרום לקשיים בזוגיות, בחיי חברה ובעבודה. העומס שיוצרת פסוריאזיס על המטופל גדול מאוד, וזה הוכח מחקרית. גם בהשוואה לסבל שנגרם ממחלות אחרות, מכאן החשיבות של טיפול יעיל במחלה ובהשלכות שלה.

בקיצור, לא נכון.

מיתוס 6: פסוריאזיס זה מדבק.

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית דלקתית שאינה מדבקת. היא לא זיהומית. כמו שסוכרת אינה מדבקת - כך גם פסוריאזיס. לא באוויר, לא במגע, לא דרך הרוק ולא ביחסי מין.

בקיצור, לא נכון

מיתוס 7: כל התרופות הביולוגיות הן אותו דבר

כיום, יש למעלה מעשרה תכשירים ביולוגיים שונים זמינים למטופלים, כל אחד עם מנגנון פעולה ייחודי ושונה, כגון מעכבי TNF, מעכבי IL12/23, מעכבי IL17 ומעכבי IL23. בהתאם למנגנון הפעולה הייחודי של כל תרופה, חלקן אף מטפלות במחלות שנלוות לפסוריאזיס, כמו מחלת קרוהן או דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA). הבדל נוסף הוא בתדירות – יש תכשירים שניתנים בתדירות של פעם בשבועיים, בעוד שאחרים ניתנים פעם בחודש, פעם בחודשיים - ויש אף כאלה שניתנים רק ארבע פעמים בשנה, מדי שלושה חודשים. גם אופן מתן הטיפול שונה: יש טיפולים שניתנים במזרק בלבד, בעוד שאחרים מוצעים גם עם עט.

מגוון הטיפולים הרחב מאפשר להתאים את הטיפול לאורח החיים ולצרכים הייחודיים של כל מטופל במטרה להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורו.  הרופא המטפל בוחר את הטיפול המתאים והמדויק ביותר, תוך התחשבות בגורמים כמו מחלות רקע, תרופות נוספות, רצון להיכנס להריון, גיל המטופל ועוד.

בקיצור, לא נכון.

מיתוס 8: שמן עץ התה מועיל לפסוריאזיס

בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות נפוצו שיטות, תכשירים ורקיחות לטיפול בפסוריאזיס, שאין להם כל ביסוס מדעי. לפני שמנסים טיפול, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה כי במקרה הטוב לא תהיה הטבה אבל במקרה הרע עלול להיגרם נזק. עד כמה שמפתה להקשיב לשכן או לחבר בפורום, תמיד היוועצו ברופא עור. כך למשל, לא נמצאו עדויות התומכות בשימוש בשיטות הבאות לטיפול בפסוריאזיס: אמבטיות שמן זית, שמן המפ, חלב נאקות, אכילת שום, חומץ תפוחים עבור קרקפת, כורכום, קפסאיצין ושמן עץ התה.

בקיצור, לא נכון.