הטיפולים החדשניים משנים את התמונה: כך נלחמים היום במחלת ה-AML שמתפתחת במהירות. טיפולים ביולוגיים חדשניים נותנים תקווה גם למי שאינו מתאים לכימותרפיה אינטנסיבית או להשתלת מח עצם.
שאלנו את ד"ר אדריאן דואק, מנהל מחלקת אשפוז ומומחה בהמטולוגיה, את כל השאלות שחשוב לשאול כדי לדעת מהי המחלה וכיצד ניתן לטפל בה.

• מה זה AML? סרטן דם הפוגע במח העצם ומתפתח במהירות בשל התרבות של תאי דם שאינם בשלים.
• גיל האבחון: שכיח בעיקר בגיל מבוגר, עם גיל אבחון חציוני של 65 ומעלה.
• תסמינים בולטים: עייפות, אנמיה, נטייה לדימומים וקוצר נשימה.
• חידושים בטיפול: מעבר לכימותרפיה ולהשתלת מח עצם, טיפולים ביולוגיים וממוקדי מטרה מאפשרים כיום טיפול יעיל גם למטופלים מבוגרים שאינם מתאימים לטיפולים אינטנסיביים.

לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) היא מחלה סרטנית של מח העצם – ה"מפעל" שבו נוצרים תאי הדם של הגוף. בשל המחלה, תאי דם שאינם בשלים תופסים את מקומם של תאים בריאים, והגוף מתקשה לייצר תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות. התוצאה היא הופעה מהירה יחסית של אנמיה, חולשה, ונטייה לזיהומים ולדימומים. ללא טיפול, מדובר במחלה מסכנת חיים, אך בזכות ההתפתחות הרפואית של השנים האחרונות - תמונת הטיפול בסרטן הדם השתנתה משמעותית.

לוקמיה היא קבוצה של מחלות סרטניות המשפיעות על הדם ומקורן במח העצם. הפגיעה מתבטאת בהתפתחות תאי דם פגומים או לא בשלים. כאשר הפגיעה היא בתאי דם מסוג מיאלואידי, מתפתחת לוקמיה מיאלואידית, היכולה להופיע בצורה כרונית או חריפה. ד״ר אדריאן דואק מסביר: ״בלוקמיה מיאלואידית חריפה  (AML), הפגיעה היא בהתמיינות של תאי אב לתאי דם בשלים. בשל תקלה גנטית, התאים מתחילים להתרבות מבלי להתמיין ונוצר עודף של תאי אב. התאים הללו 'נתקעים' בשלב לא בשל, תופסים מקום במח העצם, ומונעים מתאים בריאים לצמוח". זו מחלה אגרסיבית המתפתחת במהירות – בתוך שלושה חודשים הקלקול כבר נוצר ומורגש. "לעומת זאת, בלוקמיה מיאלואידית כרונית, הבעיה אינה בהתמיינות אלא בריבוי לא מבוקר של תאים בשלים, והמחלה מתאפיינת בהתפתחות איטית יותר" מוסיף ד"ר אדריאן דואק.

AML נגרמת כתוצאה מפגיעה גנטית נרכשת במח העצם, ואינה נחשבת למחלה תורשתית. הגוף רוכש עם השנים מוטציות גנטיות שעלולות להוביל למחלה. מסביר ד"ר דואק: "המחלה שכיחה יותר בגיל מבוגר, עם גיל אבחון חציוני של 65 ומעלה, וממוצע עולמי סביב 60. בישראל, בזכות בדיקות מעקב קפדניות, מאתרים לעיתים את המחלה מוקדם יותר".

גורמי סיכון מוכרים כוללים:

• חשיפה לקרינה.
• חשיפה לכימיקלים מסוימים כגון בנזן.
• רקע של תסמונת מיאלודיספלסטית  (MDS).
• טיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה קודמים.

אין בדיקת סקר שגרתית לאבחון מקדים של AML. מרבית המטופלים מאובחנים בעקבות הופעת תסמינים שהובילו לבדיקות דם חריגות.

תסמינים נפוצים ל-AML הדורשים בירור רפואי:

• עייפות וחולשה חריגה (אנמיה).
• ירידה לא מוסברת במשקל.
• כאבי עצמות.
• קוצר נשימה.
• דימומים או שטפי דם ללא סיבה נראית לעין (עקב ספירת טסיות נמוכה).

כאשר מתגלים תאים לא תקינים וספירות נמוכות בבדיקת הדם, מבוצעת בדיקת מח עצם. ד"ר דואק מפרט: ״אם מתגלה בבדיקה שיותר מ-20% מהתאים אינם בשלים (תאים המכונים 'בלאסטים'), ניתנת אבחנה של לוקמיה מיאלואידית חריפה. במקביל, מבוצעות בדיקות גנטיות קריטיות המסווגות את המטופלים לקבוצות סיכון (נמוך, בינוני, גבוה). סיווג זה הוא הבסיס להחלטה על אסטרטגיית הטיפול״.

״ארגז הכלים הטיפולי התרחב משמעותית בשנים האחרונות״, מעדכן ד״ר דואק, ״והוא מאפשר כיום התאמה מדויקת ואישית לכל מטופל״:

• כימותרפיה (מיועד למקרים מסוימים עם פרופיל גנטי מעל סיכון נמוך לעמידות לטיפול):  מטרתה הראשונה (אינדוקציה) היא "למחוק" את הלוקמיה ולאפשר למח העצם להצמיח תאים בריאים (רמיסיה). המשך הטיפול לאחר הרמיסיה (קונסולידציה) יאפשר למח עצם להמשיך להיות ״נקי״ ובריא (החלמה).
• השתלת מח עצם: זהו הטיפול הטוב ביותר, למקרי לוקמיה עם גנטיקה לא טובה ולמטופלים המסוגלים לעמוד בו, על מנת להשיג ריפוי. התהליך כולל כימותרפיה במינון גבוה לחיסול מח העצם החולה, ולאחריו עירוי של תאי אב מתורם בריא. בסיכון בינוני או גבוה להישנות המחלה, השתלה היא לרוב הבחירה המועדפת.
• טיפול ביולוגי: פריצת דרך משמעותית עבור מטופלים מבוגרים (70-75) או צעירים עם מחלות רקע, שאינם כשירים לכימותרפיה אינטנסיבית או להשתלה. הטיפול הביולוגי, הניתן ללא אשפוז באמצעות כדורים וזריקות, כלול כיום בסל הבריאות. הוא מאפשר הפוגה מלאה ולעיתים אף מייצב את המטופל לקראת השתלה עתידית.
• טיפולים ממוקדי מטרה: תרופות המעכבות מוטציות גנטיות ספציפיות, אותן ניתן לשלב עם טיפולים אחרים לשיפור התוצאות.

המדד המקובל להפוגה (רמיסיה) הוא ירידה של שיעור התאים החולים במח העצם אל מתחת ל-5%. כדי לבחון את ההצלחה לעומק, משתמשים היום בבדיקת MRD (Minimal Residual Disease)  טכנולוגיה רגישה המסוגלת לזהות תא ממאיר בודד מתוך מיליון תאים. " אם בדיקת ה- MRD  שלילית, הסיכוי שהמחלה תחזור נמוך יותר", אומר ד"ר דואק. "אם היא חיובית, אנו יודעים שיש להמשיך בטיפול כדי למנוע הישנות. מטופל השומר על רמיסיה במשך חמש שנים נחשב לבריא".

החדשנות הרפואית בטיפול ב-AML משנה את המציאות. ״טיפולים חדשים מעלים את שיעור ההצלחה, מאריכים את החיים ומהווים בשורה אמיתית״, מסכם ד״ר דואק. ״אנשים שעד לפני שנים ספורות קיבלו רק טיפול תומך, מקבלים היום טיפולים יעילים. מטופלים הופכים לחיוניים יותר, הם פחות תלויים בעירויי דם ונדרשים לפחות אשפוזים. המגמה היא להרחיב את הטיפולים הממוקדים גם למטופלים צעירים כדי להגיע להפוגה יעילה ובטוחה. יש לי מטופלים ותיקים שנמצאים בהפוגה וטסים לטייל – זהו שינוי דרמטי ומעורר השראה”.