ניקוי ראש: טיפולים מניעתיים במיגרנה

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת בכאבי ראש עזים, וכן בתסמינים מכבידים כגון רגישות לאור ולרעש, בחילות והקאות. המיגרנה מדורגת בקטגוריית הנכות הגבוהה ביותר של ארגון הבריאות העולמי, והיא נפוצה פי 3 בקרב נשים לעומת גברים.

ישנם מקרים בהם התקפי המיגרנה כה תכופים, שטיפולים אקוטיים (בזמן התקף) לבדם אינם מספקים וקיים צורך משמעותי בהתחלת טיפול מניעתי.

בניגוד לטיפולים אקוטיים למיגרנה, שתפקידם להקל ואף לעצור את התקף המיגרנה לאחר תחילתו, טיפול מניעתי למיגרנה מתמקד בהפחתת תדירות, משך ועוצמת ההתקפים. בישראל, מומלץ לשלב טיפול מניעתי למי שסובל מלפחות 4 ימי כאב ראש בחודש, או לשקול לשלב טיפול כזה כאשר יש 2 ימי כאב ראש בחודש עם השפעה ניכרת על איכות החיים. במקרים כאלה מומלץ לפנות לרופא.ה המטפל.ת בך ולדון באפשרות להתחיל טיפול מניעתי.

חשוב לציין שניתן לשלב בין טיפולים אקוטיים לטיפולים מניעתיים, אך יש לבצע זאת אך ורק בהמלצת הרופא.ה המטפל.ת..

מטרות הטיפול המניעתי במיגרנה מוגדרות בנייר עמדה שפרסמה החברה האמריקאית לכאבי ראש (AHS), והן משמשות קווים מנחים לרופאים בבחירת הטיפול המניעתי המתאים::

1. להפחית את תדירות התקפי המיגרנה, חומרתם, משך הזמן שלהם והמגבלות שהם יוצרים
2. לשפר את התגובה לטיפולים אקוטיים ולמנוע שימוש יתר בהם
3. להפחית את התלות בטיפולים אקוטיים שהשפעתם על החולה לא היתה יעילה, גרמו לתופעות לוואי בלתי-נסבלות או שאינם נחוצים
4. להפחית את העלויות הכלכליות הקשורות בטיפול במיגרנה
5. לאפשר לחולים לנהל את מחלתם ולשפר איכות חייהם

בישראל קיים מגוון טיפולים מניעתיים למיגרנה, חלקם ספציפיים (מיועדים לטיפול במיגרנה בלבד) וחלקם לא.
זמינות הטיפולים והתנאים למיצוי קו טיפולי משתנים מקופת חולים אחת לשנייה ומומלץ לברר זאת עם הרופא.ה המטפל.ת בך.
כל התרופות לטיפול מניעתי דורשות מרשם רופא.ה, וחלקן במרשם נוירולוג.ית בלבד.

הטיפולים המניעתיים משתייכים לקבוצות טיפוליות שונות:

חוסמי בטא, נוגדי דיכאון ונוגדי פרכוסים
תרופות אלו אינן ספציפיות לטיפול במיגרנה אך נמצאו כיעילות למניעתה.

• תרופות ממשפחת חוסמי בטא
  תרופות המשמשות בדרך כלל לטיפול ביתר לחץ דם.
• נוגדי דיכאון
  תרופות המשפיעות על רמות הסרוטונין במוח.
• נוגדי פרכוסים
  תרופות המיועדות במקור לטיפול באפילפסיה.

טיפולים חוסמי/מעכבי CGRP
קבוצות טיפוליות אלו כוללות תרופות המיועדות ספציפית למניעת מיגרנה.
בעת התקף מיגרנה, רמת חלבון בשם CGRP (Calcitonin Gene-Related Peptide) עולה ונוצרת תגובת דלקתית הגורמת לרגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית והפריפרית המתבטאת בהתקף המיגרנה. התרופות פועלות, כל אחת באופן שונה, על חלבון ה-CGRP על מנת למנוע את ההתקפים.

• ג'פנטים:
  קבוצה טיפולית זו נחשבת לדור החדש של הטיפולים המניעתיים הספציפיים למניעת מיגרנה. תרופות מסוג ג'פנטים חוסמות את הקולטנים של חלבון ה-CGRP ובכך מסייעות במניעת ההתקפים. התרופות ניטלות ככדור לבליעה (טבליה).

• נוגדנים חד-שבטיים
  קבוצת הנוגדנים החד-שבטיים למניעת מיגרנה הושקה לפני מספר שנים. אלו תרופות ביולוגיות הניתנות בהזרקה תת-עורית או בעירוי לוריד.

* טיפולים להפחתת התסמינים של מיגרנה כרונית

• מרפי שרירים - תרופות הניתנות בהזרקה לשריר באיזורים ספציפיים בראש ובצוואר, ופועלות על ידי חסימה חלקית של ההולכה העצבית לכל השרירים אליהם הוזרקו ומפחיתות התכווצויות יתר שלהם.

הטיפול המניעתי במיגרנה מיועד להפחית את תדירות, עוצמת ומשך התקפי המיגרנה ולסייע לחולים ולחולות להשיג שליטה טובה יותר במיגרנה ובחיים שלהם.ן.

ישנם סוגים שונים של טיפולים מניעתיים שזמינים בישראל, אשר מאפשרים לרופא.ה המטפל.ת גמישות בבחירת הטיפול. בחירה בטיפול מניעתי שיתאים לחולה ולאורח החיים שלו.ה יכולה לסייע רבות להשיג תוצאות טיפוליות טובות ולהפחית את הסבל הנגרם לו.ה.

                    לחצו כאן

המידע במאמר אינו מהווה המלצת רופא.ה, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי. 
למידע נוסף יש לפנות לרופא.ת המשפחה או לנוירולוגי.ת המטפל.ת בך.

שירות לציבור. מוגש על ידי חברת AbbVie.
IL-NEUM-240045 | December 25