מיגרנה – לא נעים להכיר!

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית. כשמתחיל התקף מיגרנה ישנה עלייה ברמות של חלבון בשם CGRP. כשהוא בא במגע עם התאים, מתחילים לחוות תסמינים של מיגרנה. כאב ראש חמור הוא המוכר והמזוהה שבהם אבל לצדו יתכנו רגישות לאור, לריח או לרעש וסחרחורות. גם מערכת העיכול נעשית רגישה כך שלפעמים מופיעים כאבי בטן, בחילות והקאות.

״נשים סובלות ממיגרנה פי שלושה מגברים ובעולם המערבי מתמודדים עם מיגרנה כ-14 אחוזים מהאוכלוסייה״, אומר ד״ר רוני שרון, נוירולוג מומחה לכאב וכאבי ראש. "המשמעות היא שבערך רבע מהנשים וכעשירית מהגברים יחוו מיגרנה״.

מה כולל התקף מיגרנה טיפוסי?
״לפני התקף מיגרנה ישנו פרודרום. זה שלב שיכול לכלול עייפות, עצבנות, כאב ראש חלש או תשוקה לפחמימות. בערך שליש מהמטופלים יחוו גם אאורה – תופעה שמתבטאת בדרך כלל בהפרעה בראייה. למשל, פתאום רואים צבעים אחרים, או מעין קווים בצורת זיגזג בשדה הראייה. זה נמשך כחצי שעה, לפני ההתקף. אחר כך מגיע ההתקף עצמו. אם לא לוקחים טיפול, הוא נמשך בדרך כלל לפחות 4 שעות ויכול גם להגיע ל-72 שעות. לפעמים אפילו מעבר לכך, מצב שמכונה ׳סטטוס מיגרנוסוס׳ – מיגרנה עמידה וממושכת. לפי ההגדרה היבשה מדובר בכאב פועם, בחצי אחד של הראש, אבל מניסיוני כ-40% מהמטופלים ירגישו כאב בשני הצדדים ולאו דווקא פועם. כשהוא במהלך התקף, המטופל בדרך כלל רוצה לשכב בחדר חשוך ושקט כי יש רגישות מוגברת לאור, לרעש, משולבת לפעמים גם עם בחילות והקאות. הכאב עוצמתי מאוד. במרפאה, המטופלים מתאמצים לתאר ולהבהיר לי כמה זה נורא ועוצמתי".

עד כמה המחלה פוגעת בחיי המטופלים?
״אלה תסמינים שמאוד משפיעים על אנשים. ארגון הבריאות העולמי מגדיר מיגרנה כסיבה הראשונה הגורמת לנכות באוכלוסייה שמתחת לגיל 50 וכסיבה השנייה הגורמת לנכות באוכלוסיית העולם בכלל. ביטוח לאומי מכיר בנכות של עד 40 אחוזים למתמודדים עם מיגרנה כרונית.

במהלך ואחרי התקף, קשה לאנשים לחזור לתפקוד. המשמעות היא פגיעה בעבודה, ביחסים במשפחה - עם בני הזוג וכהורים - פגיעה ביכולת להתמיד בפעילות גופנית, קושי בחיי החברה או בעיה לצאת לחופשות. יש כאלה שיש להם מיגרנה דווקא במהלך סופי שבוע.

ההתקפים והחשש מפניהם הם גורם מאוד מרכזי בחיי המטופלים. זה מוליד התנהגות נמנעת, לא יוצאים לאירועים. אולי זה יקרה דווקא בבר מצווה של הבן? אולי בדיוק כשיוצאים לחופשה? הכאב שחווים זה מיגרנה? זה לא מיגרנה? הרבה פעמים הרופא גם מבקש שלא יגזימו עם משככי כאבים, כי זה יכול אפילו להחמיר את כאבי הראש, מצב שנקרא medication overuse headache – כאב ראש משימוש יתר במשככי כאבים. אז יש למטופל התלבטות: ׳אולי לקחתי יותר מדי תרופות?׳. בקיצור, המיגרנה מנהלת להם את החיים״.

מה הם גורמי הסיכון ואילו טריגרים עלולים להוביל להתקף?
״אם למטופל יש רקע משפחתי של מיגרנה זה מגביר את הסיכון. כך גם נוכחות של מחלות כאב כמו פיברומיאלגיה או אנדומטריוזיס.

לגבי הטריגרים – הם רבים ומגוונים. כל שינוי בשגרה יכול להוביל להתקף. למשל: כשמדלגים על ארוחות, כשחולים, כשישנים פחות או יותר מהרגיל, בשל שינויים הורמונליים כמו ביוץ, בגלל שינוי ברמת הסטרס, בזמן שינוי בכאב אקוטי או כרוני, בגלל שינוי בשעות השינה, בשל שינוי במשקל, עקב בעיות בבלוטת התריס או חוסר בוויטמינים. לפעמים יש טריגרים בתזונה, זה מאוד אישי. למשל, יש מטופלים שמדברים על יין, בירה, נקניקיות, בננות, ממתיקים מלאכותיים או גלוטן״.

איך מאבחנים מיגרנה?
״מיגרנה מאובחנת על ידי רופא משפחה או נוירולוג. במיגרנה צריך לראות התקפים חוזרים - לא פעם או פעמיים – לצד תסמינים כמו רגישות לאור, רעש, או הקאות. בודקים כמה זמן נמשך התקף, כאשר במיגרנה הוא נמשך כאמור לפחות ארבע שעות, אם לא לוקחים טיפול. הרופאים גם מוודאים שאין נוכחות של תסמינים אחרים, כמו חולשה בצד אחד או הפרעה בראייה בצד אחד – תסמינים שעלולים להצביע למשל על שבץ ולא על מיגרנה. אין בדיקות למיגרנה, אבל יש בדיקות ששוללות אפשרויות אחרות.

היבט נוסף של האבחון נוגע לסוג המיגרנה – כרונית מול אפיזודית. מיגרנה אפיזודית מוגדרת כעד 15 ימי כאבי ראש בחודש, בעוד שמיגרנה כרונית מוגדרת על ידי נוכחות של יותר מ-15 ימי כאבי ראש בחודש, למשך שלושה חודשים לפחות, ולפחות 8 ימים מתוכם חייבים לכלול תסמינים המאפיינים מיגרנה״.

איך מטפלים במחלה?
״עד לא מזמן היו זמינים למטופלים בעיקר טיפולים אשר אינם ספציפיים למיגרנה אך נמצאו יעילים בטיפול אקוטי במיגרנה (שנוטלים בזמן התקף) או במניעת המיגרנה. בהמשך פותחו הטריפטנים - טיפולים ספציפיים לטיפול אקוטי בהתקפי מיגרנה.
כיום ישנו דור חדש של טיפולים שחולל מהפך בטיפול במיגרנה: טיפולים עם מנגנון ספציפי למיגרנה, שפותחו במיוחד כדי לטפל במחלה באמצעות הורדת רמות החלבון CGRP שנכנס לתאים. זה שינוי מדהים שמאפשר לאנשים להשיב את השליטה בחיים שלהם. הטיפולים האקוטיים ממשפחת הג׳פנטים (Gepants), אשר נלקחים ככדור בזמן התקף המיגרנה ומסייעים להקל על תסמיני המחלה וכאב הראש. הטיפולים המניעתיים מתחלקים לשתי משפחות - ג׳פנטים או נוגדנים. הם ניתנים בכדורים, בזריקות או בעירוי ומורידים משמעותית את ימי המיגרנה של המטופלים בהם״.

איך הסביבה מתייחסת לסובלים ממיגרנה?
״אנשים אחרים לא רואים את הכאב, הוא שקוף. אז הם מתקשים להבין למה מי שחווה התקף מיגרנה לא יכול עכשיו בשום פנים ואופן להיכנס לרכב, או לשבת בחדר עם אור פלורסנט. אומרים לו: ׳קח כדור׳, ׳זה רק כאב ראש׳. צריך גם לזכור שהמחלה משפיעה הרבה יותר על נשים והן מתמודדות עם סטיגמות. חושבים שהן מפונקות, עצלניות, אוהבות להתלונן. אבל זה כאב מאוד עוצמתי שלפי ההגדרה פוגע מאוד בתפקוד. גם המטופלים הגברים סובלים מהסטיגמות כי הם מתביישים לדבר על מחלה שנתפסת כ׳נשית׳״.

מה המסר שלך למטופלים?
"אם יש לכם כאבי ראש שמשפיעים על תפקוד - לכו לרופא ותקבלו אבחנה. אל תאבדו תקווה. הדור החדש של הטיפולים במיגרנה עוזר להרבה מהמטופלים בצורה מאוד משמעותית. אם טיפול אחד לא עובד, אחר יעבוד. היום מצליחים לעזור לרוב המטופלים לשפר את איכות החיים שלהם. לא חייבים לסבול היום ממיגרנות. מטופלים אומרים לי – ׳ניסיתי הכל׳. לרוב מגלים שזה לא נכון ויש עוד מה לעשות״, קובע ד״ר שרון. ״מאוד חשוב לבדוק עם הרופא את האפשרויות. תשמרו על אופטימיות״.

למנוע מיגרנה זה כבר לא כזה סיפור.
למידע נוסף לחצו כאן

הכתבה נכתבה ע”י ד"ר רוני שרון עבור חברת AbbVie.
המידע המובא בכתבה אינו מהווה המלצת רופא, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת.

שירות לציבור. מוגש ע"י חברת AbbVie.
IL-NEUM-260019 | June 2026