״מתחוללת בשטח מהפכה״: מפת הטיפולים החדשה במיגרנה

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שכיחה: כ-14 אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממנה ושכיחותה גבוהה פי שלושה בקרב נשים. הביטוי הבולט שלה הוא כאב ראש עז, אך מדובר במחלה רחבה הרבה יותר, שמשפיעה על היכולת לתפקד, לעבוד ולתחזק חיי חברה.

״התקף מיגרנה נמשך בדרך כלל 4 עד 72 שעות וכולל כאב ראש (לרוב בחצי הראש), לצד רגישות לאור ולרעש, בחילות והקאות״, מסביר ד״ר נדב קלדרון, מומחה לנוירולוגיה וכאב.

״בזמן התקף, מטופלים רבים לא מסוגלים לתפקד, אבל מיגרנה נתפסת כ"מחלה שקופה" שהסביבה לא רואה, אז אומרים להם ׳קחו אקמול׳. יש למיגרנה השפעה איומה על התפקוד, אבל החברה לא מבינה מה עובר עליהם. למרבה המזל, לאורך השנים מפת הטיפולים השתנתה משמעותית וכיום ניתן לטפל במחלה בצורה יעילה״.

טיפול אקוטי או מניעתי? ההבחנה הבסיסית
הטיפול במיגרנה מתחלק לשתי גישות:

• טיפול אקוטי נועד לעצור את ההתקף כשהוא קורה, בזמן אמת, כטיפול SOS
• טיפול מניעתי ניתן כדי להפחית את תדירותם, חומרתם ומשכם של ההתקפים

טיפולים אקוטיים לטיפול בזמן התקף:
״עד לא מזמן, ארגז הכלים האקוטי היה דליל יחסית. הקו הראשון הוא נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs) ומשככי כאבים״, מספר ד״ר קלדרון.

״אחר כך הגיע משהו יותר ספציפי למיגרנה: טריפטנים. זוהי משפחה של טיפולים שחוסמים בעקיפין את מסלול הכאב של חלבון בשם CGRP - חלבון הגורם לכאב בזמן התקף. יש לטריפטנים יתרונות כמו מהירות פעולה, אבל גם חסרונות: אסור ליטול אותם עם תרופות מסוימות, יש להם תופעות לוואי, ואסור להגזים בנטילה שלהם. נטילת יתר יוצרת מעגל מסוכן של כאב ראש שנגרם מהתרופה עצמה, תופעה המכונה medication overuse headache. זו תופעה שיכולה להתפתח גם בשל נטילה מוגזמת של תרופות אופיאטיות או של משככי כאבים מהקו הראשון.

התפתחות חשובה בטיפול האקוטי הגיעה ממש בשנים האחרונות עם הופעת הג׳פנטים (Gepants), קבוצת תרופות חדשנית שמהווה פריצת דרך משמעותית״.

טיפולים מניעתיים להפחתת תדירות ההתקפים וחומרתם:
״בגזרת הטיפולים המניעתיים, הרבה שנים פשוט לא היו כאלה. או ליתר דיוק, לא הייתה תרופה שפותחה ויועדה במקור למניעת מיגרנה״, אומר ד״ר קלדרון. עם הזמן, התגלה כי שלוש קבוצות של תרופות, שנועדו במקור למחלות אחרות, יכולות להשפיע גם על מיגרנה: נוגדי אפילפסיה, תרופות להורדת לחץ דם ונוגדי דיכאון מסוימים. ״הבעיה הייתה שלכל הטיפולים האלה יש תופעות לוואי והמטופלים התקשו להתמיד בטיפול. לאלה הצטרפו עם השנים גם טיפולים להפחתת התסמינים של מיגרנה כרונית וטיפולים בחסם עצבי.

אבל פריצת הדרך התחוללה כשהגיעו טיפולים מניעתיים ממוקדי CGRP״, מצהיר ד״ר קלדרון. ״מולקולת CGRP היא חלבון שתפקידו לאותת על כאב והוא נמצא בעיקר במוח. במיגרנה, הכאב מגיע מפיזור מסיבי של המולקולה הזו״, מסביר ד״ר קלדרון. ״כשחסמו את ה-CGRP גילו שההשפעה על המיגרנה דרמטית״.

כך הגיעו לעולם שני דורות של טיפולים מניעתיים ספציפיים למיגרנה.

הדור הראשון: טיפול בנוגדנים חד שבטיים: ״לפני כשמונה שנים יצא לראשונה טיפול מניעתי ספציפי למיגרנה: נוגדן שנצמד לחלבון CGRP או לקולטן שלו ומנטרל אותו, הניתן בזריקה תת עורית או בעירוי״, מספר ד״ר קלדרון. ״זה מנע את ההתקפים ואצל אחוז לא מבוטל מהמטופלים - אפילו ביטל את הצורך בתרופות אקוטיות בכלל. סוף סוף היו טיפולים יעילים שנועדו למיגרנה ועשו את העבודה. זו הייתה המהפכה הראשונה״.

הדור החדש: ג׳פנטים (Gepants): ״הג׳פנטים הם ההתפתחות האחרונה, ממש בשנים האחרונות״, מדגיש ד״ר קלדרון. ״זהו טיפול יעיל עם פרופיל בטיחות טוב הניתן בכדורים ומשנה את כללי המשחק מכמה בחינות:

• גמישות יומית מלאה. נוטלים אותם פעם ביום או יומיים, כך שבכל יום אפשר לבחור אם להמשיך או להפסיק. זאת לעומת הזריקות, שמשפיעות למשך חודש או אפילו שלושה חודשים מראש
  
• יעילות גבוהה. זו תרופה מאוד יעילה שלהרבה מטופלים מעלימה כמעט לגמרי את ההתקפים״
  

איזה טיפול מתאים לאיזה מטופל – ומתי?
״כלל האצבע הוא שבמעל ארבעה התקפים בחודש רצוי להציע טיפול מניעתי״, אומר ד״ר קלדרון. ״אבל גם אם יש לך התקף אחד בחודש ואתה טייס קרב, אתה רוצה טיפול מניעתי. זה תלוי בהשפעה של ההתקפים על החיים שלך״.

לדברי ד״ר קלדרון, ״ייתכנו מקרים של מטופלים שנוטלים רק טיפול אקוטי בלי מניעתי, אבל לפחות בקרב המטופלים שלי, אני לא מכיר מקרים הפוכים. מי שצריך טיפול מניעתי גם מקבל טיפול אקוטי לגיבוי.

לג׳פנטים, ספציפית, יש גם תועלת חשובה עבור מטופלות שמתכננות הריון כי יש להפסיק ליטול אותם ימים ספורים בלבד לפני ניסיון להיכנס להריון. במקרה של מעכבי CGRP ותיקים יותר כמו טיפול בנוגדנים, דרושה הפסקה של עד כחצי שנה מראש. במהלך ההיריון עצמו בדרך כלל נצפית ירידה טבעית בתדירות התקפי המיגרנה. אבל למי שנזקקת לטיפול בזמן ההיריון עצמו - חסמים עצביים מאוד בטוחים ויש גם מי שמטפלים במגנזיום בעירוי לווריד״.

איך מקבלים את הטיפולים?
טיפול אקוטי ניתן לקבל דרך קופת החולים. ״זה יחסית פשוט – גם רופא משפחה יכול לרשום טיפול אקוטי מתקדם״, אומר ד״ר קלדרון. ״צריך לנסות לפני כן שני סוגי טריפטנים. אם הם לא עובדים, המטופל זכאי לקבל ג׳פנטים, עם השתתפות עצמית. יש גם טיפולים שנכנסו לסל התרופות ומיועדים למטופלים עם התוויות ספציפיות״.

טיפול מניעתי דרך הקופה: מסלול ארוך יותר. ״צריך המלצת נוירולוג כדי לקבל טיפול מניעתי״, מפרט ד״ר קלדרון. ״יש קופות שדורשות מיצוי מלא של שני קווים מניעתיים קודמים, למשל נוגד אפילפסיה או חוסם בטא. קופות חולים אחרות דורשות למצות שלושה קווי טיפול. המשמעות היא שהתהליך יכול להימשך עד תשעה חודשים כדי לקבל טיפול מניעתי מתקדם - וגם אז, רק באמצעות הביטוחים המשלימים ובהשתתפות עצמית״.

ביטוח פרטי. ״קבלת מרשם מרופא באופן פרטי, שלא דרך קופת החולים, עשויה לקצר את זמן השגת הטיפול שכן סביר שלא תדרשו להציג ניסיון בטיפולים קודמים.
במקרים אלה, מומלץ לוודא עם סוכן ביטוח הבריאות שלכם האם הפוליסה מכסה את עלות הטיפול והאם ישנם תנאים מסויימים לקבלת ההחזר, אשר לעיתים נמוך מהעלות בקופה.
חשוב לציין כי גם אם קיבלתם מרשם דרך הקופה, ייתכן כי פוליסת ביטוח הבריאות שלכם מכסה גם את העלות שגובה קופת החולים – ולכן בכל מקרה מומלץ להתייעץ על כך עם סוכן הביטוח הפרטי שלכם״.

מהפכה בטיפול במיגרנה
״הטיפולים מבוססי ה-CGRP חוללו מהפכה של ממש בשטח״, מסכם ד״ר קלדרון. ״המטופלים לרוב מרוצים, ויש כאלה שאומרים לי: ׳דוקטור, זה הציל אותי׳. טיפולים אלה מפסיקים את הכאב הבלתי נסבל ומחזירים לאנשים את החיים שלהם, והג׳פנטים (Gepants) עשו מיני-מהפכה נוספת: טיפול ספציפי למניעת מיגרנה שניתן בכדור״.

למנוע מיגרנה זה כבר לא כזה סיפור.
למידע נוסף לחצו כאן

הכתבה נכתבה ע”י ד"ר נדב קלדרון עבור חברת AbbVie.
המידע המובא בכתבה אינו מהווה המלצת רופא, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת.

שירות לציבור. מוגש ע"י חברת AbbVie.
IL-NEUM-260020 | June 2026