Skip to main content

״חייבת חושך, או שזה יימשך ימים״: החיים לצד המיגרנה

שלוש מטופלות הסובלות ממיגרנה מספרות על החיים בצל המחלה ועל הפגיעה הקשה בשגרה: ״זה רק הלך והידרדר. ההתקפים הפכו לסיוט״. כיום, בעזרת טיפול מניעתי, ניתן לחיות טוב יותר עם המחלה

"אני סובלת ממיגרנות מאז שאני זוכרת את עצמי", מתארת קטרין, בת 21. "אובחנתי בגיל 6 ומאז עברתי אינספור טיפולים. זה התחיל עם טיפול תרופתי ובהמשך הגיעו טיפולים נוספים. בגיל 11 היה לי התקף נוראי שהסתיים באשפוז של שלושה ימים בבית חולים".

"ככל שהתבגרתי כך תדירות ההתקפים גברה – בהתחלה זה היה פעם בכמה חודשים, אחר כך שבועות וכיום זה כבר פעם בשבוע. הפסדתי ימי בית ספר ובגלל המחלה עשיתי שירות לאומי. כיום אני עובדת במשרה חלקית שמתחשבת בבעיות הכרוכות במיגרנה. עם זאת, העוצמה התגברה – פעם זה לא היה כל כך נורא, אבל זה רק הלך והידרדר. ההתקפים הפכו להיות סיוט של ממש".

כ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת ממיגרנה. המחלה מתאפיינת בכאבי ראש אינטנסיביים ופועמים, לרוב בצד אחד של הראש. הם מלווים לעתים בבחילות ובתסמינים נוירולוגיים כגון הפרעות ראייה או רגישות לאור. נשים סובלות ממיגרנה יותר מגברים, ואכן מדובר בסבל: התקף בודד עלול להימשך עד 72 שעות ברציפות, כך שלמחלה השפעה של ממש על איכות ושגרת החיים של המטופלים.

"בגלל המיגרנה, אני נמנעת אפילו מפעילות בסיסית עם הילדים"

"זה התחיל בכאב ראש סביב תקופת קבלת המחזור בתיכון, והתפתח עם השנים", מתארת דנה אביב, בת 36. "שיניתי את התפריט שלי והתחלתי להימנע משוקולד וגבינה צהובה. הקפדתי גם על פעילות ספורטיבית. אבל לצערי כל זה לא מנע מיגרנה".

דנה סובלת ממיגרנה הכוללת גם אאורה, תופעה נוירולוגית המקדימה את כאב הראש. אנשים הסובלים ממיגרנה כזו עשויים לחוות הפרעות בראייה (הבזקים ונקודות שחורות בשדה הראייה), כפל ראייה, הפרעה בשווי משקל או סחרחורת. לאחר מכן מגיע כאב הראש האופייני הידוע לשמצה.

"התמודדתי עם שלושה התקפים בשבוע, התקפים קשים שמלווים בבחילות והקאות", מתארת דנה בכאב. "כדי להתמודד איתם אני חייבת לשבת בחדר חשוך ובשקט מוחלט, אחרת זה יכול להימשך ימים".

המטרד הבלתי פוסק משבש את שגרת חייה. "אני נמנעת מהרבה דברים, אפילו פעילות בסיסית עם הילדים", מסבירה דנה. "לפעמים אני צריכה לקרוא לאמא שלי להיות עם הילדים כי אני פשוט לא מסוגלת לתפקד".

״אסור לוותר״

"בהתחלה, כשאבחנו אצלי מיגרנה, אמרו לי לשמור על תזונה נכונה ולהימנע מאלכוהול", אומרת עדן כהן, בת 31. "עשיתי כל מה שביקשו אבל ההתקפים לא נעלמו. זה הגיע למצב שהייתי לוקחת כמויות של משככי כאבים וגם מסיימת בעירוי נוזלים בבית החולים, עם בדיקות CT ו-MRI".

עדן ניסתה לשמור על שגרת החיים ככל האפשר, אך המצב הבריאותי השפיע גם על חיי הזוגיות והמשפחה. "התגייסתי עם פרופיל נמוך ועשיתי עבודה משרדית עם הגבלות. אני אמא לשלושה, וכל פעם הייתי בשמירת הריון. הרבה פעמים הייתי צריכה 'להקפיץ' את בעלי הביתה לטפל בילדים בגלל התקפים חזקים, עד שהוא נאלץ להתפטר ולמצוא עבודה גמישה יותר. על טיסות אין מה לדבר ואפילו יציאה למסעדה הצריכה ממני הכנות נפשיות. למזלי, בעלי לא הרפה ודחף אותי להמשיך בטיפולים".

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בטיפול במחלה, והיום כבר ברור שיש יותר מסוג אחד של מיגרנה. כאבי ראש בלמעלה מ-15 ימים בחודש, מהם לפחות שמונה ימים עם מאפיינים של מיגרנה, מוגדרים כמיגרנה כרונית. פחות מזה, ומדובר במיגרנה אפיזודית (התקפית). אמנם לא ניתן לרפא את המחלה לחלוטין, אך כיום בעזרת טיפול מניעתי וטיפול בהתקפים ניתן לחיות טוב יותר עם המחלה הכרונית והאפיזודית.

כי בסופו של דבר, לא מדובר רק על ניהול הכאב והפחתת הסבל במהלך התקף נתון. מי שסובלים מהתקפים מרובים כמהים מאוד גם לוודאות ולשגרה. הם משתוקקים לצמצם ואפילו למנוע את ההתקפים הבאים ולהשיב לעצמם את היכולת לתכנן תוכניות ולעצב את עתידם. "הרגשתי שקשה להמשיך ככה״, נזכרת עדן. ״ראיתי את המשפחה והחברים סביבי ואמרתי לעצמי שאני רוצה לחיות חיי שגרה כמוהם. רק אחרי שעשיתי אינספור בדיקות ועברתי בין טיפולים, המצב השתנה. בסוף, יש פתרונות ודרכים להקל על הבעיה. צריך לטפל בה ולא לוותר".

שירות לציבור. מוגש על ידי חברת AbbVie.

IL-ABBV-220072 / JAN 2022