Skip to main content

כבר לא גזרת גורל: איך מטפלים במיגרנה כרונית?

אם התקף מיגרנה הוא סיוט מתמשך, מה יגידו אלה שסובלים ממיגרנה כרונית? ד"ר רחל הרינג-חנית, מומחית לנוירולוגיה ולכאבי ראש, מסבירה מהי מיגרנה כרונית ומפרטת על הדרכים השונות לטפל בה 

מיגרנה היא אחת משלוש המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם. ההערכות הן שכ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת ממיגרנה, ששכיחותה גבוהה אף יותר מזו של סוכרת ואסטמה. היא נפוצה יותר בטווח הגילאים שבין 20-55 ונשים סובלות ממנה יותר בהשוואה לגברים. מיגרנה גורמת לפגיעה משמעותית בכל תחומי החיים: ירידה בתפקוד השוטף, אובדן ימי עבודה, הוצאות כלכליות רבות והשלכות בריאותיות, חברתיות ונפשיות. מסיבות אלה, מדורגת מיגרנה במקום השני ברשימת המחלות אשר פוגעות באיכות החיים. 

התקף מיגרנה טיפוסי כולל כאב ראש בינוני עד קשה, הנמשך שעות רבות, לעיתים אפילו שלושה ימים. הכאב מתאפיין בתחושת פעימות חזקות בראש, לרוב בצד אחד בלבד. הוא עלול להיות מלווה בתופעות נוספות כמו בחילות, הקאות ורגישות לאור, לקול, לריח או למגע. תסמינים אלה יכולים אף להתגבר בזמן פעילות פיזית. בקרב חלק קטן מהסובלים ממיגרנה מוכרת תופעה בשם אאורה, המקדימה את כאב הראש ונמשכת בין כמה דקות לשעה. האאורה היא תופעה נוירולוגית שעשויה להתבטא בהפרעות בראייה (הבזקים ונקודות שחורות בשדה הראייה), כפל ראייה, הפרעה בשווי משקל או סחרחורת.

מיגרנה אפיזודית מול מיגרנה כרונית

ישנם שני סוגים של מיגרנות: מיגרנה אפיזודית (התקפית) ומיגרנה כרונית. הן נבדלות בתדירות ההתקפים ובחומרתם: אם מופיעים כאבי ראש בלמעלה מ-15 ימים בחודש, מהם לפחות שמונה ימים עם מאפיינים של מיגרנה, הרי שמדובר במיגרנה כרונית. האבחנה תינתן על ידי נוירולוגים.

הסיבה להופעת מיגרנה כרונית היא קרוב לוודאי ירידת סף הגירוי להתחלת ההתקפים. נטייה גנטית למיגרנה בשילוב גורמים מעוררים נוספים להתקפי מיגרנה וכאבי ראש, מורידים את סף הגירוי ומסייעים להתפתחות מיגרנה כרונית.

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מיגרנה כרונית כוללים צריכת יתר של משככי כאבים לסוגיהם השונים (medication overuse), טיפול לא יעיל להפסקת ההתקפים, השמנת יתר, דיכאון, מתח ולחץ.

כבר במאה ה-11, הרמב"ם פירש את המילה בריאות: בולם רוגזו, ימעיט אוכלו וירבה תנועתו. אם כך, ניתן לומר כי ההתמודדות עם התקפי המיגרנה מתחילה באורח חיים בריא: שתייה מספקת, אכילת כמויות קטנות לעיתים קרובות, שינה מסודרת, פעילות גופנית סדירה ושימוש בטכניקת הרפיה.

מה עושים אם בכל זאת מופיעים התקפי מיגרנה?

בהתקף מיגרנה יש לטפל מיד. ככל שמתחילים את הטיפול מוקדם יותר, כך יעילות הטיפול והצלחתו גוברת. אם הטיפול בזמן ההתקף אינו יעיל, או במקרים בהם תדירות ההתקפים בחודש עומדת על ארבעה ומעלה - מומלץ להתחיל בטיפול מניעתי. זאת במטרה למנוע או להפחית באופן משמעותי את תדירות ההתקפים ואת עוצמתם.

טיפול מניעתי יעיל למיגרנה כרונית הניתן כבר שנים רבות, הינו טיפול מבוסס בוטוליניום טוקסין. זהו למעשה רעלן שמונע מעבר אותות עצביים ואותות בין עצב לשריר. בטיפול במיגרנה כרונית, ההנחה היא כי הבוטליניום טוקסין מעכב שחרור של גורמים הקשורים בתהליך ההולכה העצבית ובכך נוצרת הפחתה באותות הכאב באופן שמקל על התקפי מיגרנות, לרוב לתקופה ממושכת של מספר חודשים.

הזריקות ניתנות על ידי נוירולוג במספר אזורים בראש ובכתפיים, אחת ל-12 שבועות.
מחקרים הראו שיעילות הטיפול נמשכת שנים ואף עולה עם הזמן, תוך ירידה בשכיחות תופעות הלוואי.

כמו כן, בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות מניעתיות, שפותחו באופן ייעודי למיגרנה. התרופות ניתנות בהזרקה תת עורית או בעירוי תוך ורידי וכוללות נוגדנים המתמקדים בעיכוב פעילות החלבון CGRP, אשר בעל תפקיד משמעותי בהעברת אותות הכאב בזמן מיגרנה.

לאחרונה, פותחו גם כדורים החוסמים את הקולטן לאותו חלבון, כחלק מקבוצת טיפולים המכונה ג'פנטים, אשר מתווים לטיפול מניעתי של מיגרנה אפיזודית ומיגרנה כרונית.

חשוב לציין כי אם המטופל ממשיך ליטול, לצד הטיפול המניעתי, גם תרופות משככות כאבים בתדירות של מעל 9 ימים בחודש – הרי שהטיפול המונע לא השיג את מטרתו ויש לשקול לשנותו.

התקדמות המחקר פותחת אפשרויות חדשות לטפל במיגרנה ואלו בשורות מצוינות עבור הסובלים מהמחלה. בעזרת שיטות חדשות, המטרה כיום היא לא רק לעצור התקף מיגרנה – אלא למנוע אותו מראש ולצמצם את ההשפעה הדרמטית של המחלה על איכות החיים.

אין ספק, מדובר בעידן חדש עבור מאות אלפי חולים המתמודדים עם מיגרנה בישראל.

המידע המובא בכתבה אינו מהווה המלצת רופא, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי.

למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.

הכתבה נכתבה ע”י ד"ר רחל הרינג חנית עבור חברת Abbvie.

 

שירות לציבור. מוגש על ידי חברת AbbVie.

IL-ABBV-230015/ April 2024